צריכים לפרוץ בקטגוריה צפופה? אם תקראו רק ראיון אחד החודש — שזה יהיה הראיון הזה. Slather, המותג המאתגר החדש בתחום קרמי ההגנה מהשמש, בוחר לשבור בכוונה את כללי הקטגוריה כדי לבלוט — לא רק על המדף, אלא גם בתודעה של קהל היעד הלא-מסופק שלו (גברים אוסטרלים). עם עיצוב נועז, קמע מפחיד וטקסטים משעשעים על גבי האריזה, מדובר במותג שלא משאיר מקום לשעמום. להלן ראיון שערכה חברת המיתוג הידועה eatbigfishעם המייסד-שותף ג'יימס אור כדי לשמוע על השאיפות והאסטרטגיה שמאחורי המותג שתופס את העין. ולכל המתעצלים מצורף למטה בהמשך סיכום של הריאיון

בעשור האחרון, שוק נעלי הריצה חווה טלטלה משמעותית עם עלייתם של שני מותגים חדשניים On וHoka שניהם צמחו במהירות והציעו גישות שונות לנוחות וביצועים - Hoka עם סוליה עבה ורכה במיוחד ו On עם סוליית טכנולוגיית CloudTec הייחודית. אך בשנים האחרונות נוצר פער ברור On הצליחה לעקוף את Hoka ולהגיע להכנסות הגבוהות בכ־50%, פער של כ־1.2 מיליארד דולר בשנה. ההסבר לכך אינו טמון רק במוצר – אלא באסטרטגיה.

מסגרת אסטרטגיית המותג הנפוצה היא מפת תפיסה (Perceptual Map). זו מטריצה של שניים על שניים שמארגנת היכן המותג שלך נתפס על פני שני ממדים. מפות תפיסה הן דרך מצוינת לזהות פער בשוק (שכמובן המותג שלך יכול למלא) ו/או לאבחן מה צריך להשתנות כדי להשיג מיצוב תחרותי יותר.

בעולם המיתוג של העשור האחרון נדמה כי רוב המותגים שואפים לאותו יעד: שלמות. אריזות נקיות, שפה מדויקת, אסתטיקה מלוטשת ומסר אחיד של איכות בלתי מתפשרת. בתוך הנוף הזה, שבו כולם נראים “נכון”, בולט במיוחד המהלך של The Ugly Co. — מותג שבחר ללכת נגד הכיוון ולהציב במרכזו דווקא את מה שמרבית השוק מנסה להסתיר: חוסר שלמות.

בעידן של ריבוי מדיות מצד אחד , ודרישה של תקציבי פרסום גדולים לחשיפה מצד שני , נדרשים המותגים לעשות יותר עם פחות . אחד הפתרונות החכמים והיעילים הוא ה BRAND MEDIA HOUSE המונח Brand Media House מדבר על המדיה העצמאית של המותג הנמצאת בשליטתו המלאה על מגוון רחב של נכסים בעיקר מתבטא בנכסים הפיזיים של המותג : עיצוב המוצר, האריזה, חוויית השימוש .כך, האריזה חדלה להיות רק פונקציונלית והופכת לפלטפורמה תקשורתית. המדף הקמעונאי, מצדו, מתפקד כמרחב תחרותי המזכיר פיד דיגיטלי: רצף של גירויים חזותיים שבו כל מותג נאבק על שבריר שנייה של תשומת לב. בתוך מציאות זו, מותגים שמצליחים לייצר נוכחות ייחודית אינם רק בולטים — הם מייצרים חוויה, ולעיתים אף שיח.

THE MARK HITTING אחד הפודקאסטים הטובים במיתוג של פביאן גיירהאלטר (לכניסה לכל הפודקאסטים שלו, כנסו ל-www.finien.com ל-insights) ארח לפני מספר שנים את מייק צ'סאריו המייסד של liquid death החלטנו להביא לכם את כל התרגום במלואו. כי כל שורה כאן זו השראה. תבלו.

איך נולד המותג נוסד בשנת 2017 בניו-יורק על ידי בני הזוג קיגן פישר (Kegan Fisher) וג'ף סאנדרס (Jeff).
הרעיון למותג נולד דווקא אחרי שהם מכרו חברה קודמת בתחום התוכנה. שניהם הגיעו מעולמות של עיצוב, טכנולוגיה ומוצרים מותאמים אישית, והרגישו שהם רוצים לחזור לעבוד עם מוצרים יצירתיים ואנשים יצירתיים. באותה תקופה הם החלו להתבונן בעולם התכשיטים ובעיקר בשוק טבעות האירוסין – שוק גדול מאוד, אך כזה שנראה להם מיושן, עמום וחסר חוויית לקוח טובה.

בזמן מלחמה או תקופות מתוחות, מותגים לא יכולים פשוט "להיעלם מהתמונה". הצורך לשרוד כלכלית, לשמר פעילות ולדאוג לעובדים ולעסק – נשאר. השאלה המרכזית היא איך מרוויחים, מה עושים ? האם להמשיך כרגיל ? האם להקפיא הכל ? או האם יש דרך שלישית ?

כיצד Yeti, ‏North Face ו-Harley Davidson משתמשים באסטרטגיית “חוד החנית” כדי להרחיב את בסיס הלקוחות שלהם חלק מתהליך פיתוח קמפיין שיווקי הוא הגדרת קהל היעד שלך. שמתי לב שלעתים קרובות מותגים מהססים כשמדובר בפנייה לפלח לקוחות מאוד ספציפי. “אם נפנה אל פלח מסוים האם נגביל את עצמנו רק לקהל הזה בעתיד?”

מעטים המותגים שמצליחים לעבור את המסלול המלא: להתחיל כמוצר נישתי ופונקציונלי, להפוך לסמל סטטוס, להישחק עד כדי לעג ציבורי, ואז לשוב לחיים-לא כשריד נוסטלגי, אלא כמותג שמייצר שוב ביקוש אמיתי. UGG הוא בדיוק כזה. המגף הפרוותי (והשנוי במחלוקת) הצליח לעשות משהו שהאופנה מתקשה להסביר: להפוך “נוחות מוגזמת” למטבע חברתי. ובשנים האחרונות—באמצעות שילוב של תזמון תרבותי, עדכון מוצרי מדויק, ושיתופי פעולה חכמים הוא עשה קאמבק שהחזיר אותו לקדמת הבמה .