בעולם השיווק המודרני יש כמעט אובססיה למדידה.
כל קליק נמדד, כל המרה מקבלת תג מחיר, וכל מנהל שיווק נדרש להסביר ROI בזמן אמת.
אנחנו חיים בעידן שבו מערכות פרסום יודעות לומר כמה עלה כל ליד, כמה זמן שהה המשתמש באתר, ואפילו מה הסיכוי שלו לבצע רכישה. ואז מגיע המותג - ומשבש את כל המשוואה. כי איך מודדים אמון?
איך מודדים זכירות?
איך מודדים את התחושה שגורמת לאדם לבחור דווקא בכם, גם כשהמוצר דומה והמחיר גבוה יותר? זו אולי אחת השאלות המעניינות ביותר בעולם השיווק:
האם השקעה במותג באמת ניתנת למדידה - או שמדובר בניסיון לכמת משהו שהוא במהותו רגשי, מצטבר וארוך טווח?

בעשורים האחרונים הפך המותג מאמצעי זיהוי שיווקי לנכס אסטרטגי בעל השפעה ישירה על ערך החברה, רווחיותה ויכולתה לשמר יתרון תחרותי לאורך זמן. בעולם המאופיין בשחיקת בידול פונקציונלי, נגישות טכנולוגית גבוהה ותחרות גלובלית, יותר ויותר חברות מבינות כי הערך המרכזי שלהן אינו מצוי רק במוצרים או בתשתיות הפיזיות, אלא במערכת היחסים שהן מצליחות לבנות עם הצרכן. מערכת יחסים זו מתוארת בספרות המחקרית באמצעות המונח Brand Equity — נכסיות המותג. Brand Equity מתייחס לערך המוסף שמותג מעניק למוצר או לשירות מעבר לערכו הפונקציונלי. במילים אחרות, מדובר בהשפעה שיש למותג על תפיסת הצרכן, על העדפותיו, על נכונותו לשלם מחיר גבוה יותר ועל נאמנותו לאורך זמן.

מתרחש שינוי באופן שבו מותגים צומחים. דור ה-Z לא רק קונה מוצרים. הוא קונה מותגים שמרגישים כמו תרבות, זהות והשתתפות. המותגים שמנצחים הם לא בהכרח אלה עם הפיצ'רים הכי טובים או המחיר הכי נמוך—אלא אלה שיוצרים משהו שאנשים רוצים להיות חלק ממנו. זו הסיבה שחלק מהמותגים מרגישים מגנטיים בעוד אחרים מתקשים להישאר רלוונטיים. זה לא עניין של לעשות יותר שיווק-זה עניין של לבנות משהו שחי באופן טבעי בתוך התרבות.

הדיון על השקעה בטווח הקצר מול השקעה בטווח הארוך מלווה את עולם השיווק כבר שנים. בפועל, הוא חוזר כמעט בכל ישיבת הנהלה:
מצד אחד, לחץ לתוצאות מיידיות. מצד שני, ההבנה שמותג חזק אינו נבנה בן לילה. אלא שהשאלה “קצר או ארוך” היא שאלה נוחה ובעיקר מטעה.
היא מאפשרת לדחות החלטות קשות, במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית: איך בונים צמיחה עסקית שלא נשחקת עם כל רבעון.

לרגל תחרות המיתוג של ישראל, מחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין Kantar ישראל והBrand Academy, בקרב מנהלות ומנהלי שיווק בכירים, מצביע על מציאות שיווקית זהירה ומאתגרת לאחר המלחמה: תקציבי השיווק אינם גדלים, נשחקים ריאלית על רקע עליית מחירים, והמותגים מתקשים לבלוט ולבסס נאמנות לאורך זמן.

כיום על מנת לבנות מותג באמת מובחן ומבודל , מותג היוצר רגש, מותג שבא לכם להתחבר אליו לא מספיק הבידול הויזואלי, למיתוג המילולי, tone of voice אינה עוד שורה בבריף שצריך למלא כלאחר יד. אוקי נעשה צעיר וחוצפן , סולידי או רוחני . זה לא מספיק. רוצים לבנות מותג באמת מבודל ועם זהות ואישיות , אתם חייבים סגנון דיבור. חברה בינלאומית, המתיימרת לעשות רק את זה היא REED WORDS המתמחה אך ורק בשמות וכתיבה ברורה וייחודית הבונה למותגים TONE OF VOICE

צריכים לפרוץ בקטגוריה צפופה? אם תקראו רק ראיון אחד החודש — שזה יהיה הראיון הזה. Slather, המותג המאתגר החדש בתחום קרמי ההגנה מהשמש, בוחר לשבור בכוונה את כללי הקטגוריה כדי לבלוט — לא רק על המדף, אלא גם בתודעה של קהל היעד הלא-מסופק שלו (גברים אוסטרלים). עם עיצוב נועז, קמע מפחיד וטקסטים משעשעים על גבי האריזה, מדובר במותג שלא משאיר מקום לשעמום. להלן ראיון שערכה חברת המיתוג הידועה eatbigfishעם המייסד-שותף ג'יימס אור כדי לשמוע על השאיפות והאסטרטגיה שמאחורי המותג שתופס את העין. ולכל המתעצלים מצורף למטה בהמשך סיכום של הריאיון

בעשור האחרון, שוק נעלי הריצה חווה טלטלה משמעותית עם עלייתם של שני מותגים חדשניים On וHoka שניהם צמחו במהירות והציעו גישות שונות לנוחות וביצועים - Hoka עם סוליה עבה ורכה במיוחד ו On עם סוליית טכנולוגיית CloudTec הייחודית. אך בשנים האחרונות נוצר פער ברור On הצליחה לעקוף את Hoka ולהגיע להכנסות הגבוהות בכ־50%, פער של כ־1.2 מיליארד דולר בשנה. ההסבר לכך אינו טמון רק במוצר – אלא באסטרטגיה.

מסגרת אסטרטגיית המותג הנפוצה היא מפת תפיסה (Perceptual Map). זו מטריצה של שניים על שניים שמארגנת היכן המותג שלך נתפס על פני שני ממדים. מפות תפיסה הן דרך מצוינת לזהות פער בשוק (שכמובן המותג שלך יכול למלא) ו/או לאבחן מה צריך להשתנות כדי להשיג מיצוב תחרותי יותר.

בעולם המיתוג של העשור האחרון נדמה כי רוב המותגים שואפים לאותו יעד: שלמות. אריזות נקיות, שפה מדויקת, אסתטיקה מלוטשת ומסר אחיד של איכות בלתי מתפשרת. בתוך הנוף הזה, שבו כולם נראים “נכון”, בולט במיוחד המהלך של The Ugly Co. — מותג שבחר ללכת נגד הכיוון ולהציב במרכזו דווקא את מה שמרבית השוק מנסה להסתיר: חוסר שלמות.

בעידן של ריבוי מדיות מצד אחד , ודרישה של תקציבי פרסום גדולים לחשיפה מצד שני , נדרשים המותגים לעשות יותר עם פחות . אחד הפתרונות החכמים והיעילים הוא ה BRAND MEDIA HOUSE המונח Brand Media House מדבר על המדיה העצמאית של המותג הנמצאת בשליטתו המלאה על מגוון רחב של נכסים בעיקר מתבטא בנכסים הפיזיים של המותג : עיצוב המוצר, האריזה, חוויית השימוש .כך, האריזה חדלה להיות רק פונקציונלית והופכת לפלטפורמה תקשורתית. המדף הקמעונאי, מצדו, מתפקד כמרחב תחרותי המזכיר פיד דיגיטלי: רצף של גירויים חזותיים שבו כל מותג נאבק על שבריר שנייה של תשומת לב. בתוך מציאות זו, מותגים שמצליחים לייצר נוכחות ייחודית אינם רק בולטים — הם מייצרים חוויה, ולעיתים אף שיח.

THE MARK HITTING אחד הפודקאסטים הטובים במיתוג של פביאן גיירהאלטר (לכניסה לכל הפודקאסטים שלו, כנסו ל-www.finien.com ל-insights) ארח לפני מספר שנים את מייק צ'סאריו המייסד של liquid death החלטנו להביא לכם את כל התרגום במלואו. כי כל שורה כאן זו השראה. תבלו.

איך נולד המותג נוסד בשנת 2017 בניו-יורק על ידי בני הזוג קיגן פישר (Kegan Fisher) וג'ף סאנדרס (Jeff).
הרעיון למותג נולד דווקא אחרי שהם מכרו חברה קודמת בתחום התוכנה. שניהם הגיעו מעולמות של עיצוב, טכנולוגיה ומוצרים מותאמים אישית, והרגישו שהם רוצים לחזור לעבוד עם מוצרים יצירתיים ואנשים יצירתיים. באותה תקופה הם החלו להתבונן בעולם התכשיטים ובעיקר בשוק טבעות האירוסין – שוק גדול מאוד, אך כזה שנראה להם מיושן, עמום וחסר חוויית לקוח טובה.

בזמן מלחמה או תקופות מתוחות, מותגים לא יכולים פשוט "להיעלם מהתמונה". הצורך לשרוד כלכלית, לשמר פעילות ולדאוג לעובדים ולעסק – נשאר. השאלה המרכזית היא איך מרוויחים, מה עושים ? האם להמשיך כרגיל ? האם להקפיא הכל ? או האם יש דרך שלישית ?

כיצד Yeti, ‏North Face ו-Harley Davidson משתמשים באסטרטגיית “חוד החנית” כדי להרחיב את בסיס הלקוחות שלהם חלק מתהליך פיתוח קמפיין שיווקי הוא הגדרת קהל היעד שלך. שמתי לב שלעתים קרובות מותגים מהססים כשמדובר בפנייה לפלח לקוחות מאוד ספציפי. “אם נפנה אל פלח מסוים האם נגביל את עצמנו רק לקהל הזה בעתיד?”

מעטים המותגים שמצליחים לעבור את המסלול המלא: להתחיל כמוצר נישתי ופונקציונלי, להפוך לסמל סטטוס, להישחק עד כדי לעג ציבורי, ואז לשוב לחיים-לא כשריד נוסטלגי, אלא כמותג שמייצר שוב ביקוש אמיתי. UGG הוא בדיוק כזה. המגף הפרוותי (והשנוי במחלוקת) הצליח לעשות משהו שהאופנה מתקשה להסביר: להפוך “נוחות מוגזמת” למטבע חברתי. ובשנים האחרונות—באמצעות שילוב של תזמון תרבותי, עדכון מוצרי מדויק, ושיתופי פעולה חכמים הוא עשה קאמבק שהחזיר אותו לקדמת הבמה .

עבור בודוויין ואן דר קרופט, מנכ״ל TerraSana, צמיחה אינה עניין של רדיפה אחרי הדבר הגדול הבא, אלא של נאמנות למטרה. המותג האורגני ההולנדי בנה את הצלחתו על חומרי גלם טהורים, ייצור הוגן ובחירות מקיימות. בריאיון זה משתף בודוויין כיצד יושרה, מיקוד ושיתופי פעולה מניעים חדשנות וצמיחת מותג ב-TerraSana.

זה כבר הפך לקלישאה חבוטה בשיווק הדיגיטלי: "האם אתם יכולים להבדיל בין המשפיענית שבתמונה לבין אדם אמיתי?". והאמת היא שזה כבר לא משנה – הטכנולוגיה הגיעה לשלב שבו הריאליזם הוא מובן מאליו. הפיד שלנו מלא בדמויות AI גנריות, יפות מדי, מלוטשות מדי… ובעיקר משעממות מדי. הבעיה המרכזית עם משפיעני ה-AI כיום אינה איכות הפיקסלים, אלא הסטריליות שלהם. כשמותג יוצר דמות "מושלמת", הוא נופל למלכודת הניכור. כדי שהקהל באמת יתחבר לדמות וירטואלית, הוא צריך להרגיש אותה – ומה שגורם לנו להרגיש הוא לא היופי, אלא דווקא הפגמים. אצלנו בסטודיו Adcore, אחרי אינספור שעות של ניסוי וטעייה מול המודלים השונים, הבנו דבר אחד מרכזי: הבסיס של כל דמות וירטואלית מוצלחת הוא קודם כל הריאליזם הכללי שלה. כדי שהפגמים שנוסיף באמת יעבדו, אנחנו צריכים קודם כל לבנות את "שכבת הבסיס" האנושית – זו שתמנע מהדמות שלכם להיראות כמו רינדור פלסטיקי ממשחק מחשב ישן. נרחיב על כך עוד בחלקו האחרון של המאמר, אך כעת – בואו נצלול פנימה ונבחן את הפגמים שיתאימו למשפיען ה-AI שלכם על פי תיאוריית הארכיטיפים של המותג.

בעולם שבו מותגי תינוקות נראים ומדברים כמעט אותו דבר — פסטלים רכים, תינוקות מחייכים ואימהות זוהרות — הופיע מותג אחד שבחר לדבר אחרת לגמרי.
לא מתוק. לא אידיאלי. לא מצונזר. זה הסיפור של Frida Baby — מותג שהעז להכניס לשיח את כל מה שהורות אמיתית כוללת: נזלת, גזים, זיעה, דימום אחרי לידה, עייפות קיצונית ורגעים שאף אחד לא מצטלם אליהם לאינסטגרם.

כדי להשיג רמת רווחיות מטורפת בהשוואה לענף שלכם, לא מספיק לענות על רצונות של לקוחות. צריך לגעת במשהו שהלקוחות לא יכולים לעמוד בפניו, לא מוכנים לדחות לאחר כך, ולא טורחים להשוות. אלה לא המוטיבציות הרגילות שאנחנו מתעסקים איתן במיתוג, בדרך כלל. אני קורא להן סופר-מוטיבציות. אלה דברים שהלקוחות לא רק רוצים אלא גם פוחדים להחמיץ, כיוון שזה מרגיש להם קריטי מדי. גם אם מדובר במוצר או שירות שלא משנה חיים אבל עונה על מוטיבציה שבאופן אישי מאוד חשובה להם. רצון מעורב עם FOMO. זה מה שיוצר סופר-מוטיבציות. מאז שזיהיתי ונתתי שם לתופעת ה- FOMO המשכתי לחקור איך היא מעצבת את החיים והשווקים שלנו. התובנות לגבי סופר-מוטיבציות צמחו מהעבודה הזו ומייעוץ אסטרטגי לחברות. הסופר מוטיבציות מסבירות איך מותגים מסוימים יכולים לגבות כמעט כל מחיר שבא להם.

בעולם שבו קרם הגנה הוא מוצר פונקציונלי, רפואי ולעיתים אפילו מעיק – Vacation עשה מהלך מפתיע: הוא הפסיק למכור הגנה מהשמש, והתחיל למכור תחושת חופש. בתוך שנים ספורות בלבד, Vacation הפך מאאוטסיידר בקטגוריה משעממת יחסית – לאחד המותגים המדוברים והאהובים בעולם ה-personal care. זה לא סיפור על נוסחה טובה יותר. זה סיפור על מיתוג שמבין אנשים.

הרבה שנים מדברים על מיתוג במונחים של לוגו, צבעים, שפה גרפית וסלוגן. לפעמים מוסיפים גם “ערכים”, “סיפור מותג” או “הבטחה לצרכן”. אבל בפועל, רוב האנשים לא פוגשים מותג דרך מצגת, ולא חווים אותו דרך אסטרטגיה כתובה. הם פוגשים אותו דרך תחושה. משהו שקורה להם בגוף, עוד לפני שהם יודעים להסביר למה.

המסגרת הזו אינה מחייבת, אך היא פרקטית מאוד לצורך הבנה ויזואלית של מיקום המותג שלכם, מיקום המתחרים, והזדמנויות אפשריות בשוק. כל סוג מדגיש גישה שונה ליצירת חיבור עם קהלי היעד — רציונלי, רגשי, או שילוב של השניים.

שאלת השאלות , ועליה מנסה לתת תשובות סגנית נשיא לרכישה דיגיטלית ב-American Express על מדידת ההשפעה של עבודת המותג בראיון עם FUTURE LONDON ACADEMY

articles 7 הצעדים של מילר לסיפור מותג articles branding 1. העתיד הוא באנשים שמשתנים Your Content Goes Here Rhode (2022) טיפוח עור “נקי” עם אסתטיקה מינימליסטית וקהילת [...]

אנו שמחים להגיש לכם את 15 המיתוגים הבולטים שנעשו ב 2025 , ונבחרו על ידי הברנד אקדמי , לסדר הופעת המיתוגים אין משמעות , תודה לכל עשרות העבודות שנשלחו , המשיכו ב 2026 לעשות את העבודה הנפלאה שאתם עושים , ניפגש בשנה הבאה .

כיצד מותג צעיר מאתגר את תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית באמצעות עיצוב, קהילה וסיפור מבוא Nothing Technology Limited בכתיב מעוצב: NOTHING היא חברת אלקטרוניקה צרכנית בריטית, שמרכזה בלונדון. החברה נוסדה בשנת 2020 על ידי קרל פיי (Carl Pei), ממייסדי OnePlus, ומאז הפכה לדוגמה בולטת למותג מאתגר (Challenger Brand) בעולם הטכנולוגיה. Nothing מפתחת סמארטפונים, מוצרי אודיו ותוכנה נלווית, וממצבת את עצמה כמותג ממוקד־עיצוב, רגש וחוויית משתמש – בניגוד לגישה הטכנולוגית־פונקציונלית השלטת בשוק.

רקע והקמה The Ordinary הוא מותג טיפוח שנוסד בשנת 2016 כחלק מקבוצת DECIEM, על ידי היזם הקנדי ברנדון טרואקס (Brandon Truaxe). המותג נולד כתגובה ישירה לתעשיית הקוסמטיקה המסורתית, אשר התבססה על הבטחות שיווקיות, מחירים גבוהים וחוסר שקיפות לגבי רכיבים ויעילות. המטרה המרכזית: להנגיש טיפוח מבוסס־מדע, שקוף ובמחיר הוגן.

לפני כמה ימים פיניתי לעצמי זמן לחיפוש מקורות השראה. מקצר לכם: מצאתי. ולא סתם מצאתי, קיבלתי השראה ששינתה לי עבודה על פרויקט גדול, יומיים וחצי לפני הצגת קונספט. השראה יכולה להיות מטעה - אנחנו נוטים להתרשם לעיתים מאסתטיקה שאינה רלוונטית למטרה וללקוח, כי אם יש משהו בתחום המיתוג שהוא חשוב יותר מאסתטיקה, זה דיוק - יותר חשוב שנעשה נכון מאשר שנקטוף מחמאות - בכל זאת, יש לקוח בקצה וההצלחה שלו… יו נו, היא ההצלחה שלנו.

brands הם מותגים או חברות הפועלים בשוק שמאופיין במובילים גדולים ומבוססים, אבל במקום לנסות לחקות אותם — הם משתמשים בגישה נועזת, חדשנית או מפריעה כדי למשוך תשומת לב ולזכות בנתח שוק. הם לא בהכרח קטנים, אבל אין להם את המשאבים, ההיקף או השליטה של מותגי העל. הכוח שלהם מגיע מאסטרטגיה, עמדה ברורה, ויכולת בידול.

מאז היום הראשון, רשת המסעדות הגלובלית ננדוס תמיד החזיקה שאיפות שגדולות מהמשאבים שלה. מהקמתה ביוהנסבורג בשנת 1987 ועד ליותר מ־1,000 סניפים ברחבי העולם כיום, היא הפגינה שוב ושוב את היכולת שלה לספר סיפורים בתשוקה ובהתלהבות. אלי סימונס מeatbigfish שוחחה עם ג'סיקה וילר, מנהלת השיווק של ננדוס, כדי להבין כיצד ננדוס משתמשת ב־Challenger Mindset שלה כדי לדבר בשם הקהל שלה כשזה הכי חשוב.

דור אלפא – ילדים שנולדו מ־2010 ואילך – מגדיר מחדש את כללי המשחק. הם גדלים בעולם הרבה יותר דיגיטלי, מהיר ומודע למותגים לעומת דור ה־Z. הם מבינים מה "אמיתי", מה "מגניב" ומה רק ניסיון שיווקי שקוף מדי. דוח Beano Brain – 100 המותגים הכי מגניבים לשנת 2025 מציג לא רק דירוג, אלא חוקים חדשים למה הופך מותג לרלוונטי ולמגניב בעיני דור אלפא.

במשך עשרות שנים נחשבה ישיבת סיעור המוחות לכלי המרכזי ליצירתיות חדשנות וקריאטיביות. הרעיון הפשוט של קבוצת אנשים המתכנסת בחדר אחד, זורקת רעיונות ללא סינון, וכך מייצרת פריצת דרך רעיונית,נשקל בעבר לחיוניתו וכיום בעיקר. בעידן הבינה המלאכותית, יותר ויותר מחקרים וניסיון ארגוני מצביעים על כך שהפורמט הקלאסי כבר אינו מספק את הסחורה. מתודולוגיה שהמציא אלכס אוסבורן בשנות ה־40 לא בהכרח מתאימה לעולם עבודה של 2025.

נצחיות. זהו אידיאל שכל מותג שואף לגלם. נצחיות משדרת כוח הישרדות כאשר טרנדים דוהים וטעמים משתנים. אפל, שאנל, הרמס — כולן מעניקות ללקוחותיהן את מה שהם מבקשים: חזון ברור, נוכחות יציבה ועקרונות שאינם משתנים עם הרוח. בשוק רווי גירויים, מותג נצחי מהווה נקודת ייחוס יציבה — כזו שאנשים זוכרים, חוזרים אליה, וסומכים עליה.

בשבוע שעבר השיקה חברת מעילי היוקרה Moncler את הקמפיין "Warmer Together", בכיכובם של חברים ותיקים אל פצ'ינו ורוברט דה נירו. הקמפיין לוקח משהו פונקציונלי — מעיל — ומקשר אותו לרגש: חברות, חמימות, אהבה.

דו"ח Interbrand לשנת 2025 מציג את 100 המותגים בעלי הערך הגבוה בעולם, תוך ניתוח הכוחות החדשים שמשנים את עולם המיתוג – ובעיקר את השפעת הבינה המלאכותית על הדרך שבה אנשים בוחרים, ועסקים יוצרים ערך. שווי השוק המצטבר של 100 המותגים המובילים הגיע השנה ל־3.6 טריליון דולר, עלייה של 4.4% לעומת 2024. אך המסר המרכזי הוא לא המספרים, אלא שהחוקים של צמיחת מותגים משתנים במהירות – ועשויים להגדיר מחדש את תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן.