ענף התיירות אחראי לכ-10% מהתמ”ג העולמי. לכן, ממשלות משקיעות סכומי עתק בקמפיינים של מיתוג ותיירות:
• ערב הסעודית מתכננת להשקיע 800 מיליארד דולר עד 2030 כדי להפוך ליעד תיירותי עולמי.
• מדינות כמו ספרד, אוסטרליה, ארה״ב ובריטניה משקיעות עשרות עד מאות מיליוני דולרים בשנה.

חברת הרכבות הקנדית CPR גילתה את פארק באנף ושיווקה אותו כיעד יוקרה במטרה למכור יותר כרטיסי רכבת. היא השקיעה גם בתשתיות – בנתה מלונות פאר (כמו Banff Springs Hotel) והפכה את המקום ליעד התיירות הפופולרי ביותר בקנדה.

על היעד להציע משהו שאין לאחרים:
• איסלנד → “עולם אחר”, טבע פראי וייחודי.
• באנף → אגמים כחולים, הרים דרמטיים ומעיינות חמים.
• דוגמה נגדית: לאס וגאס ניסתה להיות יעד משפחתי ונכשלה, עד שחזרה למיקוד במבוגרים עם הסלוגן:
“What happens in Vegas, stays in Vegas”.
העיקרון: יעד חייב להגדיר “למה לבוא דווקא לשם?” — תמונה, תחושה או הבטחה ייחודית.

2️⃣ נגישות ותשתיות
ללא גישה נוחה – אין תיירות:
• איסלנד → קידמה את תוכנית העצירות של IcelandAir והרחיבה שדות תעופה.
• באנף → רכבת, מלונות, ונגישות משדה התעופה (רק שעה וחצי מקלגרי).
השוואה:
• ג’ספר, קנדה (5 שעות נסיעה) מושך הרבה פחות תיירים.
• ההמפטונס, ניו יורק – לא יעד יוקרתי במיוחד, אך נגישותו הופכת אותו לפופולרי.

3️⃣ יצירת באזז
מוניטין נבנה על שיח ציבורי:
• איסלנד נהנתה מפרסום עקב משחקי הכס וביקור ביונסה וג’יי זי.
• CPR שכרה אמנים שיצרו ציורים שיווקיים של הנופים – גרסה מוקדמת של “אינפלואנסרים”.
מדינות יכולות לעודד באזז באמצעות:
• ביקורי סלבס
• סרטים וסדרות שמצולמים בשטחן
• קמפיינים ויראליים שמנגישים את היעד כחלום או חוויה מיוחדת.

ערב הסעודית – מקרה מבחן עכשווי
ערב הסעודית מיישמת חלקים נרחבים מהמודל:

השקעה של 800 מיליארד דולר כוללת:
• פרויקטים כמו NEOM, Red Sea Project, Qiddiya, וTrojena (אתר סקי במדבר).
• שדות תעופה חדשים, ויזות תיירות, וקמפיינים לשווקים עשירים (אירופה, הודו, סין).

קמפיינים הומוריסטיים (“It’s not what you hear, it’s about being here”), אירועי ענק:
• פסטיבלים, טורנירים (F1, ATP, גולף), פארק Dragon Ball Z ועוד.
המיתוג הנוכחי של ערב הסעודית מתמקד ב”הכול מהכול” – מוזיקה, אוכל, מדבר, פארקים, תרבות – אך חסר רעיון מאחד או תמונה ייחודית כמו לאיסלנד או לבאנף.
הכותבת מציעה למקד את המותג סביב רעיון אחד גדול, למשל:
“Saudi Arabia – the stage of the unbelievable”
מקום של מופעים, תרבות, וחדשנות שמגדירים מחדש מה אפשרי.

מדינות שמצליחות לבנות מותג תיירותי נבדלות בשלושה גורמים:
1. אייקון או הבטחה ייחודית – סיבה ברורה להגיע.
2. נגישות ותשתיות – קל להגיע וליהנות.
3. באזז ציבורי – גורם שאנשים ידברו עליו וישתפו.
ערב הסעודית מתקדמת היטב בשני השלבים האחרונים, אך כדי להפוך ליעד תיירותי עולמי עליה למצוא רעיון מרכזי שמייצג את מהותה — את ה”למה” שלה.
בהחלט. להלן נוסח ערוך ומעובד של הסיכום כמאמר מקצועי-אקדמי בעברית, הכתוב בסגנון של מאמר ניתוח שיווקי-אסטרטגי: