ישיבת סיעור מוחות מתנהלת כשרשרת תגובות: הרעיון הראשון שהושמע מושך אחריו את הדיון כולו. מחקרים מראים כי גם כשמעודדים חופש יצירתי, משתתפים נוטים “להיצמד” לכיוון שנפתח בתחילת השיחה. כך קורה שדווקא הגיוון המחשבתי שהפורמט מנסה להשיג – מצטמצם.

יצירתיות אמיתית לא פועלת לפי לוח זמנים של “יום שלישי בשעה 11:00″. האילוץ לייצר רעיונות בזמן מוגבל גורם לרוב האנשים להעלות רעיונות טריוויאליים במקום עמוקים. ישיבות רבות מסתיימות בתחושה ש”העברנו זמן”, אך לא באמת יצרנו איכות.

מודלי AI מסוגלים לייצר עשרות או מאות רעיונות תוך שניות וללא פחד משיפוט, ללא מאבקי אגו, וללא לחץ להביא את העיון הגדול. הם לא מושפעים מדומיננטיות של אדם מסוים בחדר, ולא “נתקעים” על הרעיון הראשון שהוצע.

במקום לאלץ את כולם להתרכז באותו רגע, AI מאפשר לכל משתתף לייצר רעיונות בזמן שמתאים לו. ניתן להעלות רעיון ראשון בבוקר, להעמיק בו בערב, ולבחון חלופות למחרת, בקצב אישי, ללא לחץ קבוצתי.
AI מצטיין בניתוח רחב של מידע: מחקר, סטטיסטיקות, מגמות שוק, תובנות עסקיות, ומקורות ידע פנימיים. הוא יכול להציע רעיונות שאדם יחיד או קבוצה קטנה לעולם לא היו מגיעים אליהם בזמן הישיבה.

לטעמי כיום סיעור מוחות קבוצתי אינו הכרחי והוא overated אפשר עדיין להשתמש בו אבל בצורה אחרת :

כדי לשלב בין החוזקות האנושיות לבין יכולות AI ניתן לאמץ מודל עבודה חדש ויעיל בהרבה:
שלב 1: יצירת רעיונות אישית בעזרת AI
כל משתתף עובד באופן עצמאי, בכל זמן שנוח לו, ומייצר סט רעיונות ראשוני בעזרת AI
שלב 2: ניתוח ומיזוג רעיונות
AI מרכז את כל הרעיונות, מזהה תבניות, מציף כיוונים מבטיחים, ומציע הרחבות.
שלב 3: פגישה קצרה וממוקדת
הצוות נפגש רק כדי לדון ברעיונות הנבחרים ולהכריע.

לסיכום בעידן שבו בינה מלאכותית זמינה, מהירה וחזקה מאי פעם, סיעור המוחות הקלאסי מאבד את רלוונטיותו. הוא מבוסס על הנחות מיושנות לגבי יצירתיות קבוצתית, כופה פורמט שאינו רלוונטי לעולם העבודה המודרני, ומגביל את היכולת לייצר חדשנות אמיתית.
מצד שני, שילוב בין חשיבה אנושית איכותית לבין יכולות AI פותח אופקים חדשים:
יותר רעיונות, פחות הטיות, תובנות עמוקות ומהירות, ובעיקר — תהליכי עבודה יעילים ויצירתיים יותר.